Messiah in Chanukkah Chapter 13

  1. Adonai’s Son came to deliver us from the tyranny of sin
  2. Seed of the Woman
  3. The Gift of the DNA of the heavenly Father
  4. The birth of Messiah foretold
  5. The favored Jewess Mary visits Elizabeth
  6. Song of Praise

Adonai’s Son came to deliver us from the tyranny of sin:

The final thoughts of the Ben HaElohim before He descended from heaven’s glory to take human form on earth is recorded in Psalm 40:

“Therefore, when He comes into the world, He says, ‘Sacrifice and offering You have not desired but a body You have prepared for Me; in whole burnt offerings and sacrifices for sin You have taken no pleasure.’ Then I said, ‘behold I have come (in the roll of the book it is written of Me) to do Your will, O Elohim.'”

These are the final words spoken by the pre-existent Tselem Elohim in heaven. The words He uttered just before His incarnation were: “I have come to do Your will, O Elohim.”

Seed of the Woman:

It was at the exact moment of saying, “I have come,” that the Seed of the Father entered the body of the Jewess Mary and became the “Seed of the woman” (cf. Genesis 3:15). This Adonai did to provide a Savior for humanity.

The Seed in view here is Adonai’s own Holy Spirit.

The Father’s DNA is His own Eternal Spirit. Since Adonai is omni-present it is not a problem for Him to abide in heaven, take human form and live in Israel at the same time. Since He is Spirit, the Holy One is not in any way whatsoever limited by space, time, matter, or energy. Taking human form in His only Son, Messiah Ben Elohim, was an act of tremendous humility and immeasurable love.

This the Eternal One did to join-unite Himself to humankind.

Since humankind was living in a state of sin and alienation with the Holy One and was in need of deliverance this work of Joining with humankind is typed as a “priestly” act. Therefore, this priestly act of “tenting” with humankind is prophetically depicted in the sacred word “Levi.” Levi means to “Join,” to “Unite.”

The Gift of the DNA of the heavenly Father:

Therefore, it is the will of the heavenly Father that He be reconciled with His children through the priestly redemptive work of His Beloved Son, the Suffering Servant, Messiah Ben Joseph. Once cleansed by the once-in-eternity sacrifice of Messiah we are able to receive the Gift of the Father, the gift of His own Holy Presence permanently residing in our Hearts (our spirits).

In this way the Eternal Father is able to be permanently Joined (United) with His adopted children through His giving us the gift of the Holy Spirit, the Spirit of Grace and Truth that is the Father’s DNA. It is the presence of the Father’s DNA in a person that assures perfection on the day of resurrection. It is not the good works of fallen Man that saves. It is the good works of the Holy Spirit that saves. It is by the graciousness of Adonai alone that humankind is offered and receives salvation. Therefore, to Elohim alone is the glory. Let him who boasts boast of the Eternal One, who saves us by the solitary strength of His own Right Hand and the Arm of His Strength (cf. Psalm 44:3; 89:3; 98:1; Isaiah 62:8).

The birth of Messiah foretold:

{Classical & Mishnaic Hebrew}

וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אֶת־גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ גָּלִילָה אֶל־עִיר אַחַת וּשְׁמָהּ נְצָרֶת׃אֶל־בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר־שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם׃ וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת־חֵן יְהוָֹה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים׃ וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ נִבְהֲלָה לִדְבָרוֹ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת׃ וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירְאִי מִרְיָם כִּי־מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃ וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהוָֹה אֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ אֶת־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו׃ וּמָלַךְ עַל־בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ׃ וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל־הַמַּלְאָךְ אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַאֲנִי אֵינֶנִּי יֹדַעַת אִישׁ׃ וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלָיּךְ עַל־כֵּן קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לַיִּלוֹד בֶּן־הָאֱלֹהִים׃ וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ אֲשֶׁר קָרְאוּ־לָהּ עֲקָרָה גַּם־הִיא הָרָה לָלֶדֶת בֵּן בְּזִקְנָתָהּ וְזֶה לָּהּ הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי׃ כִּי לֹא־יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל־דָּבָר׃ וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת יְהוָֹה יְהִי־לִי כִּדְבָרֶךָ וַיֵּצֵא מֵאִתָּהּ הַמַּלְאָךְ׃

{Modern Hebrew}

בחדש הששי נשלח המלאך גבריאל מאת האלהים לעיר בגליל, אשר שמה נצרת, אל בתולה מארסת לאיש מבית דוד ושמו יוסף, ושם הבתולה מרים. בהכנסו לחדרה אמר המלאך, “שמחי, ברוכת החסד. יהוה עמך”. היא נדהמה לשמע הדבר וחשבה בלבה מה טיבה של הברכה הזאת. אמר לה המלאך, “אל תפחדי, מרים, כי מצאת חן לפני אלהים. הנה תהרי ותלדי בן, ותקראי שמו ישוע. הוא גדול יהיה ובן-עליון יקרא, ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו; וימלך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו.” אמרה מרים אל המלאך, “איך יהיה הדבר הזה, הרי אינני יודעת איש?” השיב המלאך ואמר: “רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך. לכן קדוש יקרא הילוד, בן-אלהים. והנה אלישבע קרובתך גם היא הרתה בן בזקנתה, וזאת שקראו לה עקרה הרה זה החדש הששי, כי לא יפלא מאלהים כל דבר.” אמרה מרים, “הנני שפחת אדני, יהי לי כדברך”. והמלאך הלך לו.פ

Now in the sixth month [of the pregnancy of Eli-sheva, Elizabeth (lit. the Oath-Promise of the Almighty)] the angel Gavri’el was sent from Adonai to the Galil (Galilee) to a certain town called Netzeret (Nazareth), to a virgin betrothed to a man named Yosef from the house of David. The virgin’s name was Miryam. The angel entered the room and said to her, “Shalom, to you gracious (favored one) woman! Adonai (HaShem) is with you; you are blessed among women. When she saw him she was alarmed (perplexed) by his statement and (pondered) said in her heart, “What is this brachah?” (greeting). The angel said, “Do not fear, Miryam, because you have found favor before Adonai. You will conceive and give birth to a son, and you shall name Him Yeshua (Salvation of Adonai). He will be great, and He will be called the Son of the Highest. Adonai, Elohim (HaShem) will give Him the throne of His father David. He will reign over the house of Ya’akov forever. There will be no end to His kingdom.” Miryam said to the angel, “How can this be? I have not known a man.” The angel said to her, “The Holy Spirit will come upon you, and the power of the Highest will overshadow you. Therefore, the One that is born will be called holy— Ben Ha-Elohim (Son of the Almighty). Look! Your relative Eli-sheva, whom people have called barren, is also pregnant and will bear a son in her old age. This is her sixth month. For nothing is perplexing (impossible) for Adonai.” Miryam said, “I am the maidservant of Adonai (HaShem). Let it be for me according to your word.” And the angel (Gavri’el) left her.

The favored Jewess Mary visits Elizabeth:

וַתָּקָם מִרְיָם בַּיָּמִים הָהֵם וַתְּמַהֵר לָלֶכֶת הָהָרָה אֶל־עִיר יְהוּדָה׃ וַתָּבֹא בֵּית זְכַרְיָה וַתְּבָרֶךְ אֶת־אֱלִישָׁבַע׃ וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישֶׁבַע אֶת־בִּרְכַּת מִרְיָם וַיִּרְקַד הַיֶּלֶד בְּמֵעֶיהָ וַתִּמָּלֵא אֱלִישֶׁבַע רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ וַתִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמַר בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים וּבָרוּךְ פְּרִי בִטְנֵךְ׃ וּמַה־לִּי כִּי־אֵם אֲדֹנִי בָּאָה אֵלָי׃ כִּי קוֹל בִּרְכָתֵךְ בָּא בְאָזְנָי וְהִנֵּה רָקַד בְּשִׂמְחָה הַיֶּלֶד בְּמֵעָי׃ וְאַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינָה כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא אֲשֶׁר דֻּבַּר־לָהּ מֵאֵת יְהוָֹה׃

בימים ההם קמה מרים ומהרה ללכת אל אזור ההר, אל אחת מערי יהודה. היא נכנסה לבית זכריה וברכה את אלישבע. והנה כאשר שמעה אלישבע את ברכת מרים, רקד הילד בבטנה; אלישבע נתמלאה רוח הקדש וקראה בקול גדול: “ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך. ומאין לי זאת, שאם אדוני באה אלי? כי הנה, כאשר קול ברכתך בא באזני, רקד הילד משמחה בבטני. אשרי זו שהאמינה כי יתקימו הדברים אשר נאמרו לה מאת אלהים.”פ

Miryam arose in those days and went quickly to the mountains, to a town of Yehudah. She entered the house of Zecharyah and blessed Elisheva. When Elisheva heard Miryam’s brachah (greeting), the child danced inside of her and Elisheva was filled with the Holy Spirit. She called out with a loud voice and said, “You are blessed among women, blessed is the fruit of your womb! What am I that the mother of my master should come to me? For when the sound of your bracha reached my ears, the child danced for joy inside of me. O, the gladness of the one who believes that what was spoken to her by Adonai (HaShem) will surely be fulfilled!”

Song of Praise:

וַתֹּאמֶר מִרְיָם רוֹמֲמָה נַפְשִׁי אֶת־יְהוָֹה׃ וַתָּגֶל רוּחִי בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי׃ אֲשֶׁר רָאָה בָּעֳנִי אֲמָתוֹ כִּי הִנֵּה מֵעַתָּה יְאַשְּׁרוּנִי כָּל־הַדֹּרוֹת׃ כִּי גְדֹלוֹת עָשָׂה לִי שַׁדָּי וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ׃ וְחַסְדּוֹ לְדוֹר דּוֹרִים עַל יְרֵאָיו׃ גְּבוּרוֹת עָשָׂה בִּזְרֹעוֹ פִּזַּר גֵּאִים בִּמְזִמּוֹת לִבָּם׃ הָרַס נְדִיבִים מִכִּסְאוֹתָם וַיָּרֶם שְׁפָלִים׃ רְעֵבִים מִלֵּא־טוֹב וַעֲשִׁירִים שִׁלַּח רֵיקָם׃ תָּמַךְ בְּיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ לִזְכֹּר אֶת־רַחֲמָיו׃ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־אֲבוֹתֵינוּ לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ עַד־עוֹלָם׃

אז אמרה מרים: “תרומם נפשי את אדני ותגל רוחי באלהי ישעי כי ראה בעני אמתו. הנה ‘אשריה’ יאמר לי מעתה ולדור דורים. כי גדולות עשה בי שדי, קדוש שמו וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו. עשה חיל בזרועו פזר גאים, פרי מחשבות לבם. שליטים הוריד מעל כסאותם ושפלים שם למרום. נפשות רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם. תמך בישראל עבדו זכר יהוה רחמיו כאשר דבר אל אבותינו אל אברהם ואל זרעו עד עולם.”פ

Then Myriam said: “My soul lifts up Adonai (HaShem), and my spirit rejoices in the Almighty One of my salvation who has seen the humility of His handmaid. From now on, all generations will call me glad (will congratulate me), for Shaddai (the All Sufficient One) has done great things for me, and His name is holy. His kindness endures for all generations to those who fear Him. He has done powerful things by His Arm. He has scattered the proud in the purposes of their hearts. He has torn down nobles from their thrones and raised up the lowly. He has filled the hungry with good things, but He has sent the rich away empty. He has sustained His servant Yisra’el remembering His compassions, as He spoke to our fathers, to Avraham and his offspring forever.”

וַתֵּשֶׁב מִרְיָם עִמָּהּ כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב לְבֵיתָהּ׃

ומרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חדשים ואחרי כן חזרה לביתה.פ

Miryam stayed with her (Elisheva) about three months (until the month of *Adar) and then returned to her own home.

[*Regarding the month of Adar and the pregnancy and birth of Elisheva’s child, the prophet Yochanan Ben Zecharyah Ben Aaron, cf. the Messiah in Purim,” chapters 2-4.]

Messiah in Chanukkah Chapter 14 >>