Messiah in Yom HaBikkurim Chapter 120

Miracle #50.  The Ascension of Messiah.

  1. The Fiftieth Miracle of Messiah
  2. Opening-up questions and clues

The Fiftieth Miracle of Messiah:

Markos 16:19-20

וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר־דִּבֶּר אִתָּם הָאָדוֹן וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה וַיֵּשֶׁב לִימִין הָאֱלֹהִים׃ וְהֵמָּה יָצְאוּ וַיִּקְרְאוּ בְּכָל־הַמְּקֹמוֹת וְיַד הָאָדוֹן הָיָה עִמָּהֶם וַיְחַזֵּק אֶת־הַדָּבָר בָּאֹתוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרָיו אָמֵן׃

לְאַחַר שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם נִשָֹא הָאָדוֹן הַשָּׁמַיְמָה וְיָשַׁב לִימִין אֱלֹהִים. הֵם יָצְאוּ וְהִכְרִיזוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּכָל מָקוֹם, וְהָאָדוֹן פָּעַל עִמָּהֶם וְאִשֵּׁר אֶת הַדָּבָר בָּאוֹתוֹת שֶׁנִּלְווּ אֲלֵיהֶם. פ

After he (the Messiah) had spoken to them, the Master was lifted (carried) up to heaven and sat at the right hand of God. They (his Jewish talmidin) went out and proclaimed the besorah (Jewish good news) everywhere, and the hand of the Master was with them, and the Word was (reinforced) by the signs (אותות) that followed after them.

Lukas 24:50-53

וַיּוֹצִיאֵם אֶל־מִחוּץ לָעִיר עַד־בֵּית־עָנְיִי וַיִּשָּׂא אֶת־יָדָיו וַיְבָרֲכֵם׃ וַיְהִי בְּבָרֲכוֹ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה׃ וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה׃ וַיִּהְיוּ תָמִיד בַּמִּקְדָּשׁ מְהַלֲלִים וּמְבָרֲכִים אֶת־הָאֱלֹהִים אָמֵן׃

הוּא הוֹצִיא אוֹתָם עַד בֵּית־עָנְיִי, נָשָׂא אֶת יָדָיו וּבֵרְכָם. בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָם נִפְרַד מֵהֶם וְנִשָֹא הַשָּׁמַיְמָה. הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהִתְמִידוּ לִהְיוֹת בַּמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהֵם מְבָרְכִים אֶת הָאֱלֹהִים. פ

He (the resurrected Messiah) led them outside the city as far as Beit-Anii, and he lifted his hands and blessed them. As he blessed them, he was separated from them and lifted up to heaven. They (his Jewish followers) bowed down to him and then returned to Yerushalayim with great joy. They were continually in the Temple praising and blessing God.

Acts 1:1-12

תֵּיאוֹפִילוֹס, בַּחִבּוּר הָרִאשׁוֹן כָּתַבְתִּי עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁוּעַ עָשָׂה וְלִמֵּד מִתְּחִלָּה וְעַד יוֹם הִלָּקְחוֹ לַמָּרוֹם לְאַחַר שֶׁמָּסַר הוֹרָאוֹת, לְפִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם; לִפְנֵיהֶם הוּא הוֹפִיעַ חַי בְּהוֹכָחוֹת רַבּוֹת, אַחֲרֵי עֱנוּתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם נִרְאָה אֲלֵיהֶם וְדִבֵּר אִתָּם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּחֶבְרָתָם צִוָּה עֲלֵיהֶם: “אַל תַּעַזְבוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם, כִּי אִם חַכּוּ לְקִיּוּם הַבְטָחַת הָאָב אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אוֹתָהּ מִפִּי; כִּי יוֹחָנָן הִטְבִּיל בְּמַיִם, אֲבָל אַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּעוֹד יָמִים לֹא רַבִּים.” שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַנֶּאֱסָפִים: “אֲדוֹנֵנוּ, הַאִם בַּזְּמַן הַזֶּה תָּשִׁיב אֶת הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל?” עָנָה לָהֶם: “לֹא לָכֶם לָדַעַת עִתִּים וּזְמַנִּים שֶׁקָּבַע הָאָב בְּסַמְכוּתוֹ שֶׁלּוֹ. אֲבָל בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּקַבְּלוּ כֹּחַ וְתִהְיוּ עֵדַי הֵן בִּירוּשָׁלַיִם וְהֵן בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, עַד קְצֵה הָאָרֶץ.” אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשָֹא מֵעֲלֵיהֶם בְּעוֹדָם מִסְתַּכְּלִים, וְעָנָן נָטַל אוֹתוֹ מִנֶּגֶד עֵינֵיהֶם. עוֹדָם מַבִּיטִים הַשָּׁמַיְמָה בַּעֲלִיָּתוֹ, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְבוּשֵׁי לָבָן נִצְּבוּ לְיָדָם וְאָמְרוּ: “אַנְשֵׁי הַגָּלִיל, לָמָּה אַתֶּם עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים אֶל הַשָּׁמַיִם? יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר נִשָֹא מֵעֲלֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה – בּוֹא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.” אַחֲרֵי כֵן שָׁבוּ לִירוּשָׁלַיִם מֵהַר הַזֵּיתִים, הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם כְּדֶרֶךְ תְּחוּם שַׁבָּת. פ

תיאופילוס, בחבור הראשון כתבתי על כל מה שישוע עשה ולמד מתחלה ועד יום הלקחו למרום לאחר שמסר הוראות, לפי רוח הקדש, לשליחים אשר בחר בהם; לפניהם הוא הופיע חי בהוכחות רבות, אחרי ענותו, ובמשך ארבעים יום נראה אליהם ודבר אתם על מלכות האלהים. כאשר היה בחברתם צוה עליהם: “אל תעזבו את ירושלים, כי אם חכו לקיום הבטחת האב אשר שמעתם אותה מפי; כי יוחנן הטביל במים, אבל אתם תטבלו ברוח הקדש בעוד ימים לא רבים.” שאלו אותו הנאספים: “אדוננו, האם בזמן הזה תשיב את המלכות לישראל?” ענה להם: “לא לכם לדעת עתים וזמנים שקבע האב בסמכותו שלו. אבל בבוא עליכם רוח הקדש תקבלו כח ותהיו עדי הן בירושלים והן בכל יהודה ושומרון, עד קצה הארץ.” אחרי שאמר את הדברים האלה נשא מעליהם בעודם מסתכלים, וענן נטל אותו מנגד עיניהם. עודם מביטים השמימה בעליתו, והנה שני אנשים לבושי לבן נצבו לידם ואמרו: “אנשי הגליל, למה אתם עומדים ומסתכלים אל השמים? ישוע זה אשר נשא מעליכם השמימה – בוא יבוא באותו אפן שראיתם אותו עולה לשמים.” אחרי כן שבו לירושלים מהר הזיתים, הקרוב לירושלים כדרך תחום שבת. פ

Tiofilos (Theophilus), in the first account I wrote about all that Yeshua began to do and teach, until the day when he was taken up to heaven, after he had by the Ruach Ha-Kodesh (the Spirit of the Holy One) given orders to the shlichim (Jewish emissaries) whom he had chosen. To these he also presented himself alive after his suffering, by many convincing proofs, appearing to them over a period of forty days and speaking of the things concerning the kingdom of G-d (Adonai). Gathering them together, he commanded them, “Do not leave Yerushalayim, but wait for what the Father promised, which you heard from me. For Yochanan (ben Zecharyah) immersed with water, but you will be immersed with the Spirit of the Holy One not many days from now.” So when they had assembled together, they asked him, saying, “Master (HaAdon), is this the time the kingdom is restored to Yisra’el?” He said to them, “It is not for you to know times (עתים-seasons) or epochs (זמנים-specific dates) which the Father has fixed (שקבע-set) in His authority (סמכותו). But you will receive power (כח-strength) when the Spirit of the Holy One has come upon you; and you will be my witnesses both in Yerushalayim, and in all Yehudah, and Shomron (Samaria), and even to the remotest part of ha-eritz (הארץ-the earth).” After he had said these things, he was lifted up while they were looking on, and a cloud took him (נטל אותו) before their eyes. While they were still intently looking up into heaven, behold two men clothed in white (malakim, angels appearing in the likeness of men) stood beside them. They said, “Men of Galil (Galilee), why do you stand looking into heaven? This same Yeshua, who has been taken up from you into heaven, will come in just the same fashion as you saw him rising to the heavens.” Then they returned to Yerushalayim from the Mount of Olives; which is an acceptable distance from Yerushalayim (for travel) on Shabbat.

Opening-up questions and clues:

The following opening-up questions and clues are provided as an introduction to this study on the 50th Miracle of Messiah:

TO BE CONTINUED IN 2024…

Home >>