Messiah in Yom HaBikkurim Chapter 83

Miracle #12. Healing servant of Centurion.

  1. The Twelfth Miracle of Messiah
  2. Opening-up questions and clues

The Twelfth Miracle of Messiah:

Mattai 8:5-13

וַיְהִי כְּבֹאוֹ אֶל־כְּפַר־נַחוּם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וַיִּתְחַנֶּן־לוֹ לֵאמֹר׃ אֲדֹנִי הִנֵּה נַעֲרִי נָפַל לְמִשְׁכָּב בְּבֵיתִי וְהוּא נְכֵה אֵבָרִים וּמְעֻנֶּה עַד־מְאֹד׃ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אָבֹא וּרְפָאתִיו׃ וַיַּעַן שַׂר־הַמֵּאָה וַיֹּאמַר אֲדֹנִי נְקַלּתִי מֵאֲשֶׁר תָּבֹא בְּצֵל קוֹרָתִי רַק דַבֶּר־נָא דָּבָר וְנִרְפָּא נַעֲרִי׃ כִּי אָנֹכִי אִישׁ אֲשֶׁר תַּחַת מֶמְשָׁלָה וְגַם־יֵשׁ תַּחַת יָדִי אַנְשֵׁי צָבָא וְאָמַרְתִּי לָזֶה לֵךְ וְהָלַךְ וְלָזֶה בּוֹא וּבָא וּלְעַבְדִּי עֲשֵׂה־זֹאת וְעָשָׂה׃ וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיִּתְמַהּ וַיֹּאמֶר אֶל־הַהֹלְכִים אַחֲרָיו אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בְּיִשְׂרָאֵל לֹא־מָצָאתִי אֱמוּנָה רַבָּה כָּזֹאת׃ וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם רַבִּים יָבֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם־אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת הֵמָּה יְגֹרֲשׂוּ אֶל־הַחשֶׁךְ הַחִיצוֹן שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִׁנָּיִם׃ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־שַׂר־הַמֵּאָה לֵךְ וְכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה־לָּךְ וַיֵּרָפֵא נַעֲרוֹ בַּשָׁעָה הַהִיא׃

כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו: “אֲדוֹנִי, נַעֲרִי שׁוֹכֵב בַּבַּיִת וְהוּא מְשֻׁתָּק וְסוֹבֵל מְאֹד.” אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “אֲנִי אָבוֹא וַאֲרַפֵּא אוֹתוֹ.” הֵשִׁיב שַׂר־הַמֵּאָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. רַק דַּבֵּר דָּבָר וְיֵּרָפֵא נַעֲרִי. גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, ‘לֵךְ!’, הוּא הוֹלֵךְ; וּלְאַחֵר ‘בּוֹא!’, הוּא בָּא; וּלְעַבְדִּי, ‘עֲשֵׂה זֹאת!’, הוּא עוֹשֶׂה.” שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְהִתְפַּלֵא. אָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵצֶל שׁוּם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת. וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, רַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יְגֹרְשׁוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.” וּלְשַׂר־הַמֵּאָה אָמַר יֵשׁוּעַ: “לֵךְ וּכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה לְךָ.” אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא נַעֲרוֹ. פ

As He (the Mashiach) was entering Kefar Nachum, a certain centurion approached Him and begged Him, saying, “Master, listen!” My servant (boy) has become bedridden at home. He is paralyzed and suffering terribly!” Yeshua said to him, “I will come and heal him.” The centrurion answered, saying, “Master! I do not deserve for you to come under my roof. Please just say the word and my servant (boy) will be healed. For I am a man who is under authority, and there are soldiers under my command. I tell one, ‘Go!’ and he goes, and another, ‘Come!’ and he comes, I tell my servant, ‘Do this!’ and he does it.” Yeshua heard this and was amazed, and He said to those following Him, “Amen, I say to you, even in Yisra’el (i.e. among the Jewish people) I have not found faith as great as this! I say to you, many will come from east and west and recline with Avraham, Yitzchak, and Ya’akov in the kingdom of Heaven, but the sons of the kingdom will be driven away to the outer darkness. In that place, there will be wailing and grinding of teeth.” Yeshua said to the centurion, “Go. It will be done for you according to your faith.” His servant (boy) was healed at that very hour.

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־שַׂר־הַמֵּאָה לֵךְ וְכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה־לָּךְ וַיֵּרָפֵא נַעֲרוֹ בַּשָׁעָה הַהִיא׃

ולשר-המאה אמר ישוע: “לך וכאמונתך כן יהיה לך.” אותה שעה נרפא נערו. פ

Yeshua said to the centurion, “Go. It will be done for you according to your faith.” His servant (boy) was healed at that very hour.

Lukas 7:1-10

וַיְהִי אַחֲרֵי כַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת־כָּל־דְּבָרָיו בְּאָזְנֵי הָעָם וַיָּבֹא אֶל־כְּפַר־נַחוּם׃ וְעֶבֶד לְאֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֵּאוֹת חָלָה לָמוּת וְהוּא יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד׃ וַיִּשְׁמַע אֶת־שֵׁמַע יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָבוֹא וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת־עַבְדּוֹ׃ וַיָּבֹאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיִּתְחַנְנוּ־לוֹ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ רָאוּי הוּא אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ׃ כִּי אֹהֵב עַמֵּנוּ הוּא וְהוּא בָנָה־לָנוּ אֶת־בֵּית הַכְּנֵסֶת׃ וַיֵּלֶךְ אִתָּם יֵשׁוּעַ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל־הַבַּיִת וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר־הַמֵּאָה אֶת־רֵעָיו לֵאמֹר לוֹ בִּי אֲדֹנִי אַל־נָא תִטְרַח כִּי־נְקַלּתִי מֵאֲשֶׁר תָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי׃ וּבַעֲבוּר זֹאת גַּם־אֶת־עַצְמִי לֹא חָשַׁבְתִּי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ אַךְ דַּבֶּר־נָא דָבָר וְיֵרָפֵא נַעֲרִי׃ כִּי גַם־אָנֹכִי אִישׁ נָתוּן תַּחַת הַמֶּמְשָׁלָה וְיֶשׁ־תַּחַת יָדִי אַנְשֵׁי צָבָא וְאָמַרְתִּי לָזֶה לֵךְ וְהָלַךְ וְלָזֶה בוֹא וּבָא וּלְעַבְדִּי עֲשֵׂה־זֹאת וְעָשָׂה׃ וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת־דְּבָרָיו וַיִּתְמַהּ עָלָיו וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל־הֶהָמוֹן הַהֹלֵךְ אַחֲרָיו אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בְּיִשְׂרָאֵל לֹא־מָצָאתִי אֱמוּנָה גְּדוֹלָה כָזֹאת׃ וַיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלוּחִים אֶל־הַבָּיִת וַיִּמְצְאוּ אֶת־הָעֶבֶד הַחֹלֶה וְהִנֵּה נִרְפָּא׃

לְאַחַר שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת כָּל דְּבָרָיו אֵלֶּה בְּאָזְנֵי הָעָם, נִכְנַס אֶל כְּפַר נַחוּם. אוֹתָהּ עֵת הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל שַׂר מֵאָה אֶחָד חוֹלֶה וְנוֹטֶה לָמוּת, וְהָעֶבֶד הָיָה יָקָר לוֹ מְאֹד. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, שָׁלַח אֵלָיו אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא לְהַצִּיל אֶת עַבְדּוֹ. בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד וְאָמְרוּ: “רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.” יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם, אַךְ כְּשֶׁהָיָה לֹא הַרְחֵק מִן הַבַּיִת שָׁלַח אֵלָיו שַׂר הַמֵּאָה אֶת יְדִידָיו לוֹמַר לוֹ, “אֲדוֹנִי, אַל תַּטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ, כִּי אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. מִשּׁוּם כָּךְ אַף לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ. אֲבָל אֱמֹר נָא מִלָּה וְנַעֲרִי יִתְרַפֵּא. הֲרֵי גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, ‘עֲשֵׂה זֹאת’, הוּא עוֹשֶׂה.” כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְפַּלֵּא עָלָיו. הוּא פָּנָה וְאָמַר אֶל הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו: “אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת.” הַשְּׁלוּחִים שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ אֶת הָעֶבֶד בָּרִיא. פ

After He finished speaking all His words in the hearing of the people, He came to Kefar Nachum. A servant of one of the centurions was deathly ill, and he was very dear to him. He heard the news of Yeshua, so he sent him men from the elders of the Yehudim and asked him to come and save his servant. They came to Yeshua and pleaded strongly with him and said, “It is appropriate for you to carry out his request. because he loves our people and built the synagogue for us.” Yeshua went with them. When He drew near the house, the centurion sent his friends to him, saying, “My Master, please do not be burdened by me. For I am not worthy for you to come in the shade of my roof! On account of this I do not even consider myself worthy to come to you; but please say a word and my boy will be healed. For I myself am a man placed under authority, and there are soldiers under my command. I tell one, ‘Go!’ and he goes, and another, ‘Come!’ and he comes, and my servant, ‘Do this!’ and he does it.” Yeshua (the Salvation of Adonai) heard these words and was amazed by them (or him). He turned and said to the crowd following Him, “I say to you, even in Yisra’el (among the Jewish people) I have not found faith as great as this!” The emissaries returned to the house and found the servant healthy!

וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת־דְּבָרָיו וַיִּתְמַהּ עָלָיו וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל־הֶהָמוֹן הַהֹלֵךְ אַחֲרָיו אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בְּיִשְׂרָאֵל לֹא־מָצָאתִי אֱמוּנָה גְּדוֹלָה כָזֹאת׃ וַיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלוּחִים אֶל־הַבָּיִת וַיִּמְצְאוּ אֶת־הָעֶבֶד הַחֹלֶה וְהִנֵּה נִרְפָּא׃

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְפַּלֵּא עָלָיו. הוּא פָּנָה וְאָמַר אֶל הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו: “אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת.” הַשְּׁלוּחִים שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ אֶת הָעֶבֶד בָּרִיא. פ

Yeshua (the Salvation of Adonai) heard these words and was amazed by them (or him). He turned and said to the crowd following Him, “I say to you, even in Yisra’el (among the Jewish people) I have not found faith as great as this!” The emissaries returned to the house and found the servant healthy!

Opening-up questions and clues:

The following opening-up questions and clues are provided as an introduction to this study on the 12th Miracle of Messiah:

Look at the symbolism of the above miracle narrative: At what location does the miracle occur? What is a Centurion? If this commander of over a 100 Roman soldiers is assigned to Capernaum would he not have to know and report on the coming and going of the Messiah to his superiors? Was this commander of the Roman occupation force in Capernaum a friend of Israel? Who built the synagogue in Capernaum? What proof is there that this Gentile was a convert to messianic Judaism? Was this slave most likely a Jew and not a Gentile? Why did the roman soldier care so much about his slave? Why does the soldier alternate in his description of his slave between calling him his boy and his slave? Under Roman law: When there is no heir to succeed the master of a household can a servant be adopted to become the heir? What proof is there that this boy, when he was of sufficient age to be adopted, would become the heir of his master, the centurion? In the time of the Messiah was it possible, therefore, for a lowly Hebrew slave to actually become the master of a Roman household? What do we learn from the centurion about the authority of the Mashiach? Where else in the Besorah of Lukas (Luke) does the Messiah refer to two Gentiles exercising more faith than their Jewish counterparts? Clue: See Chapter 4, verses 16-30. What do we learn about faith from the widow of Zaraphath (1 Kings 17:8-16) and the Syrian General Naaman (2 Kings 5:1-19)? “After He (the Mashiach) was entering Capernaum…” In Luke 6 read and meditate on the midrashim (interpretation of the Scriptures) and halachot (the applications) that the Messiah was teaching just prior to His healing of the slave of the Roman Centurion:

Lukas 6:27-30

אֲבָל אַתֶּם הַשֹּׁמְעִים אֲלֵיכֶם אֲנִי אֹמֵר אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם׃ בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלֲלֵיכֶם וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד מַכְלִימֵיכֶם׃ הַמַּכֶּה אֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת וְהַלּקֵחַ אֶת־מְעִילְךָ אַל־תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַּם אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ׃ וְכָל־הַשֹּׁאֵל מִמְּךָ תֶּן־לוֹ וְהַלּקֵחַ אֵת אֲשֶׁר לָךְ אַל־תִּתְבַּע מֵאִתּוֹ׃

אֲבָל אֲלֵיכֶם, הַשּׁוֹמְעִים, אוֹמֵר אֲנִי: אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם, הֵיטִיבוּ עִם שׂוֹנְאֵיכֶם. בָּרְכוּ אֶת מְקַלְּלֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד הַפּוֹגְעִים בָּכֶם. הַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל הַלְּחִי, הַטֵּה לוֹ גַּם אֶת הַשְּׁנִיָּה. הַלּוֹקֵחַ אֶת מְעִילְךָ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַם אֶת כֻּתָּנְתְּךָ. הֱיֵה נוֹתֵן לְכָל הַמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ ; וְהַלּוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לְךָ, אַל תִּתְבַּע מִמֶּנּוּ. פ

But I (Ha-Mashiach) say to you who hear, love your enemies; do good to those who hate you. Bless those who curse you and pray on behalf of those who humiliate you. To the one who strikes you on the cheek, turn the other as well. From one who takes your cloak, do not withhold your tunic. Whoever asks of you, give to him. If one takes what is yours, do not demand it from him (i.e. do not demand it from him in court).

Lukas 6:31-36

וְכַאֲשֶׁר תִּרְצוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם כֵּן תַּעֲשׂוּ־לָהֶם גַּם־אַתֶּם׃ וְאִם־תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מֶה חַסְדְּכֶם כִּי גַם־הַחַטָּאִים אֹהֲבִים אֶת־אֹהֲבֵיהֶם׃ וְאִם תֵּיטִיבוּ לְמֵטִיבֵיכֶם מֶה חַסְדְּכֶם גַּם־הַחַטָּאִים יַעֲשׂוּ־כֵן׃ וְאִם־תַּלְווּ אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תְּקַוּוּ לְקַבֵּל מֵהֶם מֶה חַסְדְּכֶם גַּם הַחַטָּאִים מַלְוִים אֶת־הַחַטָּאִים לְמַעַן יוּשַׁב לָהֶם הַמִּלְוֶה׃ אֲבָל אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ וְאַל תְּצַפּוּ לְתַשְׁלוּם וִיהִי שְׂכַרְכֶם רַב וִהְיִיתֶם בְּנֵי עֶלְיוֹן כִּי טוֹב הוּא גַּם־לִכְפוּיֵי טוֹבָה וְלָרָעִים׃ לָכֵן הֱיוּ רַחֲמָנִים כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲבִיכֶם רַחוּם הוּא׃

מַה שֶּׁתִּרְצוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי אָדָם, כֵּן תַּעֲשׂוּ לָהֶם גַּם אַתֶּם. וְאִם תֹּאהֲבוּ אֶת אוֹהֲבֵיכֶם, אֵיזוֹ זְכוּת תַּעֲמֹד לָכֶם? הֲלֹא גַּם הַחוֹטְאִים אוֹהֲבִים אֶת אוֹהֲבֵיהֶם. אִם תֵּיטִיבוּ לַמֵּיטִיבִים עִמָּכֶם, אֵיזוֹ זְכוּת תַּעֲמֹד לָכֶם? הֲלֹא גַּם הַחוֹטְאִים עוֹשִׂים זֹאת. וְאִם תַּלְווּ לַאֲנָשִׁים שֶׁאַתֶּם מְקַוִּים לְקַבֵּל מֵהֶם, אֵיזוֹ זְכוּת תַּעֲמֹד לָכֶם? גַּם הַחוֹטְאִים מַלְוִים לַחוֹטְאִים כְּדֵי שֶׁיֻּחְזַר לָהֶם הָעֵרֶךְ הַשָּׁוֶה. אַדְּרַבָּא, אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ מִבְּלִי לְצַפּוֹת לִגְמוּל, וְרַב יִהְיֶה שְׂכַרְכֶם וּבְנֵי עֶלְיוֹן תִּהְיוּ, כִּי טוֹב הוּא גַּם לִכְפוּיֵי טוֹבָה וְגַם לָרָעִים. הֱיוּ רַחֲמָנִים כְּשֵׁם שֶׁאֲבִיכֶם רַחֲמָן הוּא.” פ

Whatever you want the sons of men to do to you, do so to them as well. If you love those who love you, what kindness do you have? For even sinners love those who love them. And if you do good to those who do good to you, what kindness do you have? Even sinners do so. If you lend to people from whom you hope to receive something, what kindness do you have? Even sinners lend to sinners so that the loan may be returned to them. But love your enemies. Do good and lend, and do not anticipate being repaid. Then your reward will be great and you will be sons of the Highest, because He is good also to those who are ungrateful and evil (lit. “those on whom goodness is upset and who are evil”).

Lukas 6:37-38

וְאַל־תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִשָּׁפֵטוּ אַל־תְּחַיְּבוּ וְלֹא תְחֻיָּבוּ נַקּוּ וְתִנָּקוּ׃ תְּנוּ וְתִנָּתֵן לָכֶם וּמִדָּה יָפָה דְּחוּקָה וּגְדוּשָׁה וּמֻשְׁפָּעָה יָשִׁיבוּ אֶל־חֵיקְכֶם כִּי בַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדֲדִים יִמַּד לָכֶם׃

אַל תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִּשָּׁפְטוּ. אַל תַּרְשִׁיעוּ וְלֹא תֻּרְשְׁעוּ. סִלְחוּ וְיִסָּלַח לָכֶם. תְּנוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם; מִדָּה יָפָה, דְּחוּסָה, גְּדוּשָׁה וְשׁוֹפַעַת יִתְּנוּ בְּחֵיקְכֶם, כִּי בַּמִּדָּה שֶׁאַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם.” פ

Do not judge others, and you will not be judged. Do not hold others liable, and you will not be held liable. Acquit and you will be acquitted. Give and it will be given to you; They (Adonai and His Heavenly Court) will return to your lap a beautiful measure pressed, crammed full, and overflowing. For with the measure that you use to measure, it will be measured to you.

Consider the following seven precepts (מִצְוֺת) of the Tzaddik (Righteous One):

Precept #1.  Love your enemies.
Precept #2.  Do good to those who hate you.
Precept #3.  Bless those who curse you.
Precept #4.  Pray for those who mistreat you.
Precept #5.  Do not retaliate.
Precept #6.  Give freely.
Precept #7.  Treat others the way you want to be treated.

Also, consider the five underlying guiding principles (עקרונות מנחים) of the Messiah’s seven mitzvot:

Guiding Principle #1.  Mercy will lead to mercy.
Guiding Principle #2.  Judgment will lead to judgment.
Guiding Principle #3.  Condemnation will lead to condemnation.
Guiding Principle #4.  Pardon will lead to pardon.
Guiding Principle #5.  Giving will lead to giving.

How does the Messiah, a Yehudi (Jew), apply this teaching to the Gentile military commander who is the head of the Roman occupation force in Capernaum? What is the Messiah of Israel teaching His fellow Yehudim is the best method to convert the hostile Gentile world to faith in Adonai? Clue: Hachnasat Orchim” (הכנסת אורחים).

TO BE CONTINUED WINTER 2018…

NEXT, RAISING A WIDOW’S SON…

Messiah in Yom HaBikkurim Chapter 84 >>